הרשמה לניוזלטר

כל המבצעים והעדכונים ישירות אליך למייל






התנגדות

מאת: יסמין | אנרגיית ריפוי ושינוי

אבא דורש מהילד שלו שייאפר לו להשתמש במחשב והילד מתנגד לו, מנסה בכל דרך להשתיק אותו כי הוא מפריע לו לשחק. האבא ממשיך לבכות ולמלמל בצרכות שהילד ייתן לו אישור להשתמש במחשב, הילד לאו  צליח לשמוע את אביו הוא רק שומע, רעש, הפרעות, לכן הוא יוצא מהחדר כשהוא מחזיק את הרכב צעצוע שלו ביד בשביל לשחק במקום אחר בו יוכל להיות רגוע יותר בלי שאבא שלו יפריע לו ולפני שהוא יוצא הוא מעניש את אביו בכך שלא רק שהוא לא יקבל מחשב ברגע זה אלא גם במהלך שבוע שלם. האבא נשאר בסלון לבדו, בוכה

ומתבונן בדלת בציפיה שהוא יראה את הילד נכנס בחזרה למרחב שלו....

לפעמים קל לנו יותר להתעלם, אנו מאמינים שאם אנו מתנגדים למשהו המשהו הזה יפסיק להתקיים ולהפריע לנו, לפעמים קל לנו יותר להחזיק בעמדה ולא לשים את עצמנו רגע בתוך הנעליים של מישהו אחר, כי כך אנו מתנגדים לאגו שלנו, כי כך אנו נהייה חלשים. 

בסיפור הנ"ל לא סתם הדמויות מוחלפות, בדרך כלל הסיטואציה הינה הפוכה. אני רוצה לנסות לשכתב את הסיפור ולדמיין מה היה קורה אם היינו פותחים קצת את הראש לאפשרויות נוספות. אם הסיטואציה הייתה הפוכה והאבא היה לרגע משתיק את האגו שלו שבאופן תמידי אומר לו שיש רעש שמפריע לו, שהוא תמיד צודק, שהוא צריך להראות לילד גבולות כדי שיכבד אותו כי זו הדרך היחידה ובמקום להתנגד ישר מתוך המקום הזה, היה לרגע מנסה להקשיב לילד שלו, אולי אז היה מבין שהילד רוצה את תשומת ליבו, שרוצה להרגיש מאוהב, מוערך, שמקשיבים לו, שהמילה שלו חשובה בעייני אחרים, אולי אז היה מסביר לו  בהקשבה בסבלנות שלהכל יש זמן ודרך, שלא תמיד אפשר לקבל את מה שאנו רוצים באותו הרגע אבל שזה לא אומר שלא נקבל אותו לעולם, אולי היה מלמד אותו מה זה גבולות בדרך אחרת, גבולות מולו, גבולות מול עצמו והרצונות שלו אך ממקום של הקשבה, סבלנות והכלה.

התנגדות והקשבה... מילות הקסם:

כמה פעמים ניסינו להתנגד לסיטואציה? לרגש? כמה פעמים חשבנו שאם ניתן לזה מקום ונאמין בזה זה יגדיר אותנו?  כמה פעמים פחדנו מעצמנו ובמקום להקשיב למקומום האלה, הדחקנו, כי ככה יותר קל, כי ככה לא נצטרך להתמודד עם זה, עם עצמנו, עם החלק שבנו שרוצה שנקשיב לו, כי חשבנו שאם נברח מזה זה לא ירדוף אחרינו יותר ונשאיר אותו בעבר? אבל הזיכרון שלנו לא שוכח, התת מודע שלנו שומר וממשיך לשמור לפעמים עד שהמציאות מראה לנו שאין לנו דרך לברוח מזה, לפעמים עד שהגוף שלנו סובל ומבטא דרך מחלות והפרעות את כל הדברים שרצינו להדחיק, שלמעשה חברים, אין לנו מה לפחד מהם, זה לא אנחנו, זה חלק מאיתנו שרוצה שנקשיב לו, וברגע שנקשיב לחלקים האלו, נאהב אותם, נקבל אותם, תנחשו מה? הם ישתחרוו בפני עצמם. 

תנסו להיכנס לרגע בנעליים של הפחדים הללו או הרגשות הללו, תדמיינו שהם כמו האבא, או הילד הזה שלו מבין  מה הוא עשה לא בסדר, שסך הכל רוצה שיקשיבו לו, שיאוהבו אותו ואז רק אז הוא ילמד שיש דרך אחרת במקום לצרוח ולעשות לנו מלא רעש בראש...





יצירת קשר עם המטפל

1900-72-15-82 שלוחה 118


התחברות מטפלים

על מנת לנהל את המידע אודות העסק שלכם, מאמרים תמונות עליכם להתחבר למערכת.

הזינו אימייל וסיסמא כפי שהם שמורים במערכת.

במידה ואינכם רשומים לאתר, באפשרותכם להירשם לאתר.