הרשמה לניוזלטר

כל המבצעים והעדכונים ישירות אליך למייל






הצ'י בראי הרפואה הסינית ובפילוסופיה המזרחית

מאת: מיכל | קליניקה לרפואה סינית

הצ'י בראי הרפואה הסינית ובפילוסופיה המזרחית

מקורו של מושג הצ'י במיסטיקה של מזרח אסיה. כפי שנכתב בטאו טה צינג

"האחד הוליד את השניים

השניים הולידו את השלושה

הם הולידו את כל היצורים

פניהם אל האור

גבם אל הצל

ונשמת החיים (הצ'ימאחדת אותם)

צ'י: 氣 ch'i, אנרגיית החיים, מכונה גם בסנסקריט "פראנה". הצ'י הוא הכוח המאפשר את החיים, הוא זה שבזכותו מתקיימים היצורים והצמחים והוא גורם להתרבות, להשתנות, לתנועה, לתזונה ולשינה. 

אין כל הוכחה לקיומו של הצ'י. הרפואה הקונבנציונלית והמדע אינם מקבלים את הסברות אודות קיומו.

פילוסופים סינים קדומים טענו שבכל חיבור של יין(בפילוסופיה המזרחית: "הצד החשוך של ההר", חבוי, חשוך, לח, יותר חומרי) ויאנג("הצד המואר של ההר": חשוף, מואר, יבש, יותר אנרגטי או רוחני) מתרחש תהליך כלשהו. דוגמאות לחיבורים של יין ויאנג בטבע שממנו שאובה הפילוסופיה הסינית הם למשל השילוב של האור שבשמים והמצע שבאדמה המובילים ליצירת צמח, גב ואישה המקיימים יחסי מין ונוצר תינוק. הפילוסופים חשבו על התהליך והגיעו למסקנה שחייב להיות כוח המניע את התהליך. לכוח זה ניתן השם "צ'י".

הצ'י הוא החומר שממנו מורכב כל דבר, ובין השאר החיים. הרפואה הסינית, אומנויות הלחימה והפילוסופיה - כולן עושות שימוש במושג הצ'י. הטענה היא שכל יצור חי מכיל בתוכו מערכות שונות הנמצאות בזרימה מתמדת של אנרגיית החיים. כל גוף שואף לאיזון של אנרגיות, לזרימת האנרגיה בצורה מאוזנת וללא מחסומים. הזרימה האנרגטית של הצ'י, היא זרימה של דבר שלא ניתן לראותו או למדוד אותו. להבדיל מתפיסת החומר הקלאסית במערב, צ'י אינו חומר מוחשי.

לפי תורות המזרח קיימת ביקום ובכל גוף אנרגיית החיים (ה"צ'י") שהיא הבסיס לבריאות הנפשית והפיזית. אלה התומכים בקיומו של הצ'י, טוענים כי ניתן לראות בבהירות את השפעותיו. כיום מקובל לחשוב גם בקרב אנשי מדע והרפואה הקונבנציאלית, כי מצבי בריאות וחולי מושפעים גם מדברים שקשה יותר לכמת, כמו לחץ נפשי, היעדר מוטיבציה, או לחלופין קיומם של אושר והומור. לטענת התומכים ניתן להשתמש בטיעון זה כדי לאושש או לפחות לעורר ספק סביר, בקיומה של אנרגיית החיים - הצ'י.

מקורות הצ'י בגוף

צ'י הוא אחד אולם יש לו מספר תפקידים. על פי הפילוסופיה המזרחית, לצ'י שבאדם שלושה מקורות:

1. צ'י של אוויר: מקורו בנשימה.

2. הצ'י המתקבל מהמזון: מקורו במזון.

3. צ'י מולד: מתקבל בתורשה מההורים.

 

דיסהרמוניה של הצ'י

על פי הרפואה הסינית, בצ'י שנמצא בתוך הגוף חלים שינויים ללא הרף. הטאואיסטים בסין האמינו, שהפרעה בזרימה החופשית של האנרגיה בגוף הינה סיבת המחלות וההזדקנות. לכן, על מנת שגוף האדם יתפקד בצורה טובה, יש צורך ליצור איזון בין היין והיאנג ולאפשר זרימה אנרגטית חופשית של הצ'י בגוף.

חוסר או עודף בצ'י באיבר מסוים עלול לגרום למחלה או להפרעה תפקודית כלשהי. הרפואה הסינית ותורות המזרח מתמקדות בזיהוי סיבת ההפרעה, או החסימה האנרגטית הגורמת לסטגנציה, איתור הבעייה ושחרורה. הדבר נעשה באמצעות דיקור, לחיצה, מגע, או טיפול באמצעות תרופות או צמחים בעלי מסורת של אלפי שנים בעלי השפעה אנרגטית.

כל שינוי לרעה מקורו בדיסהרמוניה (יציאה מאיזון) של הצ'י. הרפואה הסינית ממיינת סוגים שונים של הפרעות בצ'י;

חוסר צ'י: יתבטא בעיקר בעייפות, חוסר תיאבון, מלאות בבטן, חולשת גפיים, יציאות רכות ומרובות, חיוורון, הגוף רפוי, טמפ' הגוף צונחת, העור חיוור ושקוע. הטיפול הנהוג במצב זה הוא טיפול במגע (שיאצו או טווינה) כדי להחזיר את החום ותחושת המלאות לגוף.

עודף צ'י: הגוף מתוח ונוקשה, טמפ' הגוף עולה והעור אדום. אדם הסובל מעודף צ'י יטופל באמצעות דיקור ויאכל מאכלים שנחשבים ברפואה הסינית ל"קרים" כדי לקרר את גופו.

צ'י מורד: צ'י "שלא נשמע לכללים", בחילות, הקאות, צרבות, גיהוקים, חוסר מנוחה. במקרה של התעטשות ישנה יציאה מהירה של אוויר במקום כניסה איטית של אוויר או במקרה של הקאה כאשר המזון יוצא מחוץ לגוף דרך הפה במקום להיכנס דרכו ולהזין את הגוף.

סטגנציה של הצ'י (צ'י "תקוע"): עצבנות, תחושת תקיעות, מלאות בחזה, שינויי מצבי רוח. ישנה בעיה בזרימת הצ'י כתוצאה מחסימה במרידיאנים. קיימים מקרים, בהם עקב קושי נפשי או גופני משמעותי, קיימת חסימה אנרגטית, במקום זרימה טבעית, וקיים חסך או עודף אנרגטי, המשפיעים על הגוף ו/או על הנפש. סטגנציה יכולה להתרחש בעת עודף וחוסר צ'י, הסימן הראשון להופעת סטגנציה הוא כאב מקומי במקום בו הצ'י תקוע. כדי לדעת האם מקור הסטגנציה הוא חוסר או עודף צ'י עורכים בדיקת רגישות המטופל למגע; אדם שנהנה ממגע, סובל מחוסר צ'י, אדם שסובל מהמגע, סובל מעודף צ'י.

תפקידי הצ'י

הצ'י מווסת בין יין ליאנג באמצעות שני תפקודים:

החזקה ואחסון (יִיני).

1. זיכרון - אחסון מידע.

2. התאפקות מהטלת שתן וצואה.

3. החזקה (Holding):

החזקת הדם בכלי הדם.

* החזקת הרחם במקומו; ליגמנטים מחזיקים את הרחם; במקרה של צ'י חלש מידי, הרחם עלול לצנוח וללחוץ על שלפוחית השתן.

* החזרה של המעי המקומו הרניה (צניחת המעי)הצ'י מונע מהמעי לצנוח לשק האשכים.

* תופעות נוספות: צניחה של שלפוחית השתן, שלשולים ואימפוטנציה.

תנועות (יאנגי):

1. חיוניות - נשימה, עיכול, לב וכלי דם.

2. מערכת העצבים המוטורית (שרירים ותנועה) והסנסורית (איברי חישה).

3. המערכת ההורמונלית.

4. נועה מנטלית - חשיבה, דמיון, יצירתיות ולחימה

5. תנועה רגשית - שמחה, פחד, כעס, עצב, דאגה.

".... כשם שמים קופאים להיות קרח ~ צ'י מתגבש לכדי צורתו של גוף בן אנוש. כאשר קרח נמס הוא הופך למים, כשאדם מת הוא הופך לרוח" (Wang chong) מטרתנו ברפואה ההוליסטית, על רוב גווניה, להביא לזרימה חלקה של צ'י במרידיאנים ואיתם בגוף כולו. כל טיפול בדיקור, לחיצה ברפלקסולוגיה, כל מגע בשיאצו או טווינה אחת, מטרתן: לאזן את הגוף, לשחרר חסימות במידה וישנן, ולאפשר "זרימה אנרגטית טובה"





יצירת קשר עם המטפל

1900-72-15-82 שלוחה 105


התחברות מטפלים

על מנת לנהל את המידע אודות העסק שלכם, מאמרים תמונות עליכם להתחבר למערכת.

הזינו אימייל וסיסמא כפי שהם שמורים במערכת.

במידה ואינכם רשומים לאתר, באפשרותכם להירשם לאתר.